בטר פלייס נגד שאר העולם

מה ההגיון בשיטת  בטר פלייס ומדוע בכלל להתחיל בישראל כאשר אתה לא יצרן אלא פשוט חברת ליסינג לסוללות.

הרעיון המקורי של בטר פלייס או יותר נכון שי אגסי, עם כל הביקורת המקומית כלפיו וכלפי יצירת מונופול, הוא רעיון מצויין. האפשרות להגדלת את טווח הנסיעה של רכבים חשמליים באמצעות החלפתן של הסוללות בתחנות שירות בדרכים הוא פשוט והגיוני בדיוק כמו שאנו עושים עם כל שלט רגיל. כל זאת מבלי להיות תלוי בטכנולוגיית הסוללות בעתיד.

 

לייעוץ חינם ברכישת רכב חדש ומשומש: התקשרו ל-03-9058081 או השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם.

או מלאו את הפרטים לייעוץ חינם 

תחנת טעינה מהירה

תמיד נשאלת השאלה איך לא חשבו על זה קודם, הרי הרעיון עצמו מאוד פשוט והגיוני. מעבר לנושא זמן הטעינה, הטווח וכו' הבעיה העקרית היא עלות הסוללות, רוב הרכבים החשמליים המתוכננים והקיימים נשענים על סוללות שאמורות בתנאים אופטמלים אמורות לספק טווח נסיעה של בין 120-160 ק"מ. נכון שזה מספיק ל-90% מהנסיעות אבל אם כך העולם היה נוהג גם היה מספיק לנו נוקיה 2110 ולא אייפון GS3, אנו תמיד רוצים מוצר שיתן לנו פתרון כולל במיוחד בישראל הקטנה שכן מי שקונה סוזוקי אלטו מתישהו ימצא את עצמו נוסע איתה לאילת. נוח? לא!, אבל תגיע גם תגיע וזה בדיוק מה שמצפים מרכב חשמלי ואת הבעיה הזו באה עקרונית בטר פלייס לפתור.

 

אז מדוע בטר פלייס נגד שאר העולם? כי העולם הולך לכיוון שונה בתחום הרכבים השחמליים, בין אם בסטנדריזציה של השקעים (דומה לזו של בטר פלייס אך עם מבנה עגול ולא משולש כמו של בטר פלייס).

אך בעיקר כל חברות הרכב המפתחות רכבים חשמליים פנות לכיוון רשת עמדות טעינה מהירות כאשר זמן ההטענה לא יעלה על 15 דקות. לא מדובר בחלום או בעוד מספר שנים רבות הטכנולוגיה כבר קיימת ופרוייקטים כאלו מתבצעים כבר ביפן ובעיקר בארה"ב (בשיתוף עם ניסאן) שם כבר עד סוף 2010 תפרס רשת טעינה מהירה  בחמש מדינות ו-30 ערים כולל רשת טעינה רגילה כמו של בטרפלייס. 15 דקות "תדלוק חשמלי" הן אולי קצת יותר זמן מתדלוק רגיל אך בסך הכל זמן סביר לחלוטין וזאת עוד לפני פריצת דרך, שעוד תגיע, בנושא טכנולוגית הסוללות והטעינה.

 

בטר פלייס היא לא יצרנית רכב, היא בסך הכל תהיה חברת ליסינג לסוללות וסוכנות רכב בעלת עמדות טעינה. לפי האתר של בטר פלייס "צפויים להיות מספר יבואנים של כלי רכב חשמליים לישראל, בניהם גם חברת Better Place. הלקוחות העתידיים יהיו מסוגלים לבחור מבין מגוון אפשרויות וחבילות הצטרפות."  צפויים יבואנים נוספים? כן, אך עם סוללות הניתנות להחלפה מהירה? לא!.

 

חלק נכבד מהמודל העסקי של בטר פלייס זה נושא העלות הגבוהה של הסוללות שאותה היא לכאורה חוסכת לרוכש כלומר, מי שירכוש דרכה כיום רכב ישלם עבור הרכב ועבור הסוללות או יותר נכון הטעינה ישלם לפי צריכה. כלומר למעשה הרוכשים קונים משהו שהוא דומה לרכב ללא מנוע, מה עושים בגמר השימוש ברכב? מי יקנה? .

 

בנוסף בטר פלייס מסתמכת על הנושא של עלות התפעול, שלמעשה לפי הנתונים שלה בסופו של דבר תהיה דומה לזו של מכונית בנזין שכן הצרכן לא ישלם חצי שקל לכל קוט"שכמו שאנו משלמים לחברת החשמל אלא הרבה יותר שכן בטר פלייס צריכה להרוויח את ההשקעה בתשתית ועלות הסוללות. נוסיף לכך את העובדה שהמדינה לא תוותר על הכנסות ולכן ברופרמת המס הירוק יש סעיף המדבר על בלו על טעינת רכבים שכיום נותר ריק אך נערי האוצר כמובן ידאגו למלא אותו בבוא היום. כך שלמעשה אם התוכנית של בטר פלייס לשווק 45,000 רכבים בשלוש שנים תתקיים, אין ספק שהאוצר יתן את הדעת, הרי הוא לא יוותר על 170 מליון ש"ח לשנה ממס על הדלק אלא אם נערב כאן משהו שנקרא שקשוקה אבל לא נכנס לזה.

 

נכון שכיום התחיל בבריטניה  שיווק המיצובישי  i-MiEV במחיר השווה לב.מ.וו סדרה 5 החדשה בגרסת d530 (טעינה מהירה בחצי שעה) אך ניסן שאמנם לא פרסמה עדיין  מחירים ל- Leaf צופה שמחירה בארה"ב יהיה בסביבות ה-30,000$ שזה כבר מחיר סביר ביותר מה גם שכמו כל מוצר עם טכנולוגיה חדשה קודם כל רוכשים אותה בעלי הפרוטה ורק עם הזמן המחיר יורד בדיוק כמו פלזמה וכל מוצר אלקטרוני אחר וכעת שנבנת תשתית טעינה מתאימה (ארה"ב חליקה מאות מליונים לחברות עבור הנושאים הללו) זה כבר לא חלום רחוק. אז נכון שיש בעיות טכנולוגיות באספקת חשמל לטעינה מהירה אך גם זה יבוא על פתרונו.

 

ההסתמכות של בטר פלייס על עלות הסוללות והגדלת הטווח באמצעות החלפה היא שגויה מיסודה, בטר פלייס שאינו יצרן רכב לא יכול להחטיב לתעשייה וותיקה מאוד, ועם המון כוח את התצורה ליצור רכבים. את זה צריכים היצרנים לעשות וזה בדיוק מה שהם עושים כיום, למעשה דווקה השימוש בסוללות יכול להטיב עם האפשרות לחלוקת משקל טובה יותר ברכבים משפחתיים רגילים. אז נכון שעוד יקח זמן שרכב חשמלי יספיק למאות קילומטרים אך מצד שני גם לרכב הבנזין אין בדיוק תחנת דלק בכל מטר על הגלובוס כך שעמדות טעינה מהירה בתחנות דלק הקיימות כיום ובנוסף בקלות ניתן גם להקים בכל קניון או חניון גדול הן אופציה לא רק טובה אלא גם מאוד ישימה ואפילו מבטלת את הצורך בעמדות טעינה רגילות בכל מקום.

 

ניסאן-רנו, שבטר פלייס מאוד אוהבת להגיד שהיא סוג של שותפה אך למעשה מתחרה שלה, חתמה החודש חוזה עם חברה מיפן על מכירת סוללות "יד שניה" בכדי להוריד עלויות למי שיקח את הLeaf בצורת ליסינג בארה"ב ויפן. לפי ניסאן הסוללות ישמרו על 70%-80% מהקיבולת שלהן לאחר שימוש של 10 שנים. הסוללות ימכרו כיד שניה לשימוש תעשייתי כגון גיבוי תאורה למפעלים, או קיבול לפאנלים סולרים ושימושים נוספים. לפי התחשיבים רק ביפן תהיה תדירשה של כ-50,000 סוללות בשנה. בכלל נראה שרנו-ניסאן תהיה המובילה העולמית ברכבים חשמליים כיום בדיוק כמו שטויוטה מלכת ההברידיות.

 

לפני שנסיים נשאל, מה? שי אגסי לא חשב על טעינה מהירה? ברור שהוא חשב וגם כנראה ידע, אגאסי בחור מבריק אין ספק בכך, פשוט לחשוב אחרת היה פוגע בכל המודל העסקי שלו, למכור חשמל, זה הכל.

אגאסי לא יצרן רכב וגם לא יהיה ולכן המטרה היחידה של בטר פלייס היא להיות חברה בעלת רשת טעינה, כל נושא החלפת הסוללות זה רק התירוץ לאפשר חתימת הסכמים עם מדינות ופריסת רשת טעינה בכדי למכור חשמל. אם נזכר כבר היום היו אמורים להמכר הרכבים ואין אפילו תחנה אחת להחלפת סוללות רק מספר קטן של עמדות טעינה והרבה הסכמים חתומים על בלעדיות. וזו הסיבה שהכל התחיל בישראל כי כאן למשפחת עופר יש לכאורה יכולת מיסטית של ממש להשפיע על הממסד.

ניוזלטר: כל מבצעי הרכב והחדשות ישירות לדוא"ל
הוספת תגובה

תגובות

  • לא נמצאו תגובות