2011 פיג'ו 107 רובוטית: מבחן דרכים - היופי לא גורע מהאופי

פיג'ו 107 רובוטית במבחן: קטנה עם עיצוב שובב, חסכונית ונכנסת לכל מקום.

פיג'ו 107 - קטנה וחביבה לנהיגה, מספיק מרווח לשניים וחסכונית במיוחד

צריך להודות ל"מכשירי תנועה" על כך שהפיג'ו 107 נבחנת כאן היום. הם אלה שהחליטו להרים את הכפפה ולשווק בישראל מוצר שהסתמן בהתחלה ככישלון מובהק. מר ישראלי על קטנטנה ידנית עם מנוע זעיר? מסתבר שכן! נראה שהצרכן הישראלי הרגיש את הצביטה בכיס וממשיך להרגיש אותה גם היום עם מחירי הדלק שהולכים ומאמירים. נראה שהישראלים אפילו התלהבו מהרעיון של רכישת מכונית חדשה "מהניילונים" (הריח החדש כלול במחיר) בכמחצית מהסכום שנדרש לרכישת "משפחתומטית" חדשה. אז הן פחות מאובזרות, פחות עשירות לתחושה, יותר איטיות... אבל המחיר עושה את שלו.

לייעוץ חינם ברכישת רכב חדש ומשומש: התקשרו ל-03-9058081 או השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם.

או מלאו את הפרטים לייעוץ חינם 

 

פיג'ו 107 מבחן - הטוב והפחות טובהאם עדיף לקנות קטנטנה חדשה או סופר מיני בת שנתיים-שלוש? את זה מיד נגלה. יצאנו, אם כן, לבחון את הקטנטנה לבית פיג'ו, אחות תאומה לסיטרואן C1וטויוטה אייגו שלא משווקות כרגע בארץ, רגע לפני שמתיחת הפנים (השנייה) שלה ושל אחיותיה נוחתת בארץ כדגם 2012. הגרסה שנבחנה צוידה במנוע ליטר תלת-צילינדרי ותיבת הילוכים רובוטית.

 

 

פיג'ו 107 - עיצוב:

כשמסתכלים על ה-107, קשה שלא לחייך. היא הוצגה באירופה עוד ב-2005 אך מצליחה להיראות עדכנית ומודרנית גם היום, 7 שנים אחרי. בהשוואה למתחרותיה העיקריות כגון האלטו, הפיקנטו וחברותיהן שמנסות להיראות כמו מכוניות מקטגוריה גבוהה יותר, 107 הקטנטנה מעוצבת באופן מצועצע כמעט, אם כי במובן הטוב של המילה. העיצוב שלה צעיר ושובב ויקסום ככל הנראה לבני נוער ונשים צעירות.

 

מתיחת הפנים שהיא עברה בשנת 2009 עשתה לה רק טוב. במקור היא נראתה חמודה למדי עם כונס אוויר שהביע חיוך גדול. מתיחת הפנים הוסיפה לה מראה יותר מודרני ורבוע עם הגריל המשפחתי העצום של פיג'ו כשבאמצעו פס כרום רחב וצמד כונסי אוויר צדיים להשלמת המראה המעט יותר ספורטיבי.

 

מעבר לכך, העיצוב החיצוני והפנימי לא השתנו - נשארו הדלתות האחוריות שמעלימות את נוכחותה של קורה C ודלת תא המטען (אם אפשר לקרוא לה 'דלת') מזכוכית בלבד ודווקא בזכות כל אלה עדיין אפשר להמשיך ולקרוא לה 'הילדה הכי יפה בגן'.

 

 

פיג'ו 107 - תא הנוסעים:

תא הנוסעים ברושם הראשוני, והאמת שגם בשני, צועק "חסכו עליי!". אם להתעלם מדפנות הדלתות הערומות בחלקן שחושפות את פח הרכב ומשאירות תחושה זולה אך מכניסות צבע ו'שיק' לתא הנוסעים, השאר מרגיש זול מאוד באופן מובהק. הפלסטיקה כהה ברובה ובעלת תחושה ומגע זולים למדי אם כי סבירים ביחס לקטגוריה. הקונסולה המרכזית מכילה בחלקה העליון פתח לאכסון טלפון סלולארי ושלל חפצים (מחשב דרך מתבקש במיקום הזה), מתחתיה רדיו-דיסק מקורי באיכות נמוכה עם צמד רמקולים הממוקמים מתחת לשמשה הקדמית ומסך קטנטן ודל שמזכיר מערכות סטריאו סיניות מלפני עשור. פקדי המזגן ממוקמים על גבי פלסטיקה לבנה שבוהקת בחשכה באור כתמתם. רעיון יפה, הביצוע פחות אך בסך-הכול ניסיון מעניין להכניס אלמנטים עיצוביים לפנים הרכב. בתחתית הקונסולה ניתן למצוא תא אכסון נוסף וצמד מחזיקי כוסות פשוטים.

תא נוסעים פלסטיקי ופשוט, אך העיצוב צעיר ועשוי נכון לתחושת מרווח לנוסעים מלפנים, הפטנט של לוח מחוונים הנע מעלה מטה עם ההגה עובד

ההגה מפתיע לטובה בתחושה שלו. הוא בעובי הנכון ונוח למדי לאחיזה אם כי ניתן לכיוון רק לגובה בטווח מצומצם. המכוונים מכילים שני שעונים: מד מהירות גדול ומרכזי בעל רקע לבן שמכיל בתוכו את שלל נוריות החיווי ובחלקו הימני מסך קטנטן המכיל מידע בסיסי כגון קילומטראז', טווח הנסיעה ומד דלק דיגיטאלי שלפחות ברכב המבחן תפקד בצורה לקויה (120 ק"מ של נסיעה מבלי שהיה בו שינוי כלשהו – היא בטח לא עד כדי כך חסכונית!); השעון השני הוא שעון מד הסל"ד המקובע על צדו השמאלי של מד המהירות על מעין 'עמוד', בדומה ל'אלטו' – ניסיון נוסף להציג מראה צעיר למרות שבפועל הוא משאיר תחושה בעיקר זולה. מול הנוסע נגלה חלל ריק למדי. תא הכפפות ללא מכסה, עניין תמוה למדי שמדגיש עוד יותר את החסכנות בפנים הרכב.

 

מושבי ה-107 נוחים למדי בנסיעות עירוניות קצרות. תמיכה צדדית כמעט ואינה קיימת וכרית המושב תהיה קצרה מדי לירכי הנהגים הגבוהים מביננו. הבעיה הגדולה של המושבים הקדמיים היא משענת הראש שהינה חלק אינטגרלי מהמושב ולכן התמיכה לראש כמעט ולא קיימת, אלא אם מכוונים את גב המושב לזווית כמעט ישרה. זהו דבר נסבל בנסיעות עירוניות אך בלתי-אפשרי בנסיעות בינעירוניות בהן הגב והצוואר התעייפו עד מאוד מניסיון חסר תועלת למצוא תמיכה כלשהי. המרחב לרגליים בסך-הכול סביר למדי אך נהגים גבוהים יתקשו לתפעל את דוושת הגז שכן רגלם תתחכך פעם אחר פעם בדופן השמאלית של הקונסולה המרכזית.

 

הנדסת האנוש טובה בסך הכל, למעט כפתורי המיזוג המסורבליםהנדסת האנוש טובה למדי בכל הקשור לתפעול ההגה והידיות מצדדיו. תכנון פחות נוח נמצא בתפעול מערכת המיזוג/חימום, בעיקר כאשר במהלך הנסיעה העיניים על הכביש, ויד ימין מגששת אחר המתגים הלא-סטנדרטיים. המושב האחורי צר ובעל זווית ישרה יחסית בגב, מה שהופך אותו לסביר בנסיעות קצרות ומעייף בנסיעות ארוכות יותר. המרחב לרגליים מפתיע לטובה למכונית שבסיס הגלגלים שלה הוא 2.34 מ'בלבד. מלבד כל אלה, הנוסעים מאחור "נענשים" גם תודות לחלון האחורי שבדיוק כמו במתחרתה 'אלטו', לא נפתח במלואו אלא לכדי 'חרך ירי' דקיק שיכולתו להכניס אוויר לתא הנוסעים מינימאלית.

 

תא המטען מכיל 139 ליטר בלבד ומלבד היותו קטן, פתח ההטענה שלו צר וגבוה, בעיקר בגלל הדלת התא העשויה זכוכית (אם אפשר לקרוא לה בכלל 'דלת'), אלמנט עיצובי מעניין אך לא פרקטי בעליל. גודלו מתאים בעיקר למספר שקיות מהסופר או שתי שישיות מים מינרליים, לא מעבר, אך זהו בעיקר יעודה של המכונית ולכך הוא מספיק. בכדי להסיע בה קצת יותר מטען, המושבים האחוריים מתקפלים ביחס של 50/50, עד לנפח של 751 ליטר חביבים אם כי לא לרצפה שטוחה.

 

לסיכום, הרכב מותאם בעיקר לזוגות צעירים עם כלב/חתול/זוג מכרסמים ומספר שקיות מהסופר. זוגות שחושבים על הרחבת המשפחה או כאלה שכבר התרחבו, עלולים למצוא את ה-107 כאופציה לא טובה בעיקר עקב בסיס הגלגלים הקצר המקשה למשל על חיבור 'בוסטר' לתינוק בעיקר אם הנהג/הנוסע גבוהים מ-1.60 מ'.

 

 

פיג'ו 107 - מנוע ותיבת הילוכים:

התיבה הרובוטית מאפשרת חיסכון, אך היא עדיין לא חלקה וצריך להתרגלמתחת למכסה המנוע הקטנטן של ה-107, מסתתר לו מנוע תלת-צילינדרי בנפח 1 ליטר מתוצרת טויוטה שמורכב גם על אחיותיה לפס הייצור ומפיק 68 כ"ס ב-6000 סל"ד ומומנט של 9.5 קג"מ שמתקבל כבר ב-3600 סל"ד מכובדים.

 

בגרסה הנבחנת, המנוע שודך לתיבת הילוכים רובוטית בעלת 5 הילוכים עם אפשרות לתפעול ידני בסגנון 'טיפטרוניק'. היצרן מבטיח מהירות מרבית של 157 קמ"ש ו-14 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש אך הפרצוף החמוד של הפיג'ו מנע מאתנו לנסות ולבדוק נתונים אלה.

 

תיבת ההילוכים הרובוטית, כמו תיבות של יצרנים אחרים, היא גסה ולא נעימה בתחילה אך נסבלת כאשר לומדים לתפעל אותה נכון. עזיבת דוושת ההאצה במהלך העברת ההילוך מעלימה במעט את הקפיצה המטרידה שמתרחשת בשלושת ההילוכים הראשונים.

 

אחת הבעיות הגדולות בכבישי ישראל בשנת 2012 היא הפקקים. למרות שה-107 בהגדרתה אמורה להתאים לתנאים אלה (בעיקר בגרסה נטולת המצמד), יש תחושה שהתיבה לא יודעת כל כך איך להתמודד על נסיעה שלא עולה על 20 קמ"ש. קיים חור גדול ומורגש בין ההילוך הראשון לשני וכל ניסיון לעבוד על דוושת הגז כך שהמעבר לא יורגש עולה בתוהו. בזחילה בפקק התיבה לא נעימה בעליל - כל התקדמות מלווה בקפיצה מטרידה שכן במהירויות נמוכות שני ההילוכים הראשונים הם אלה ששותפים למאמץ התנועה.

 

רכב ההדגמה עבר בסה"כ 8000 ק"מ בחייו ולכן הופתעתי עד מאוד מהרעש והוויברציה שהוא מייצר בסרק וגם בנסיעה. להבדיל ממתחרות תלת-צילינדריות אחרות כגון הפיקנטו והאלטו, יחידת ההנעה כאן הרגישה גסה ולא נעימה וטרטרה בצליל שהזכיר מנוע דיזל משום מה.

 

במהירויות גבוהות, שאליהן אגב מושך המנוע היפני את 835 הק"ג הצרפתיים במרץ, התיבה עובדת טוב בסך-הכול והרכב לא מרגיש איטי כפי שהמפרט הטכני שלו מציג. המנוע נשמע היטב גם בהילוך הגבוה ביותר כאשר מד הסל"ד עומד על 2900 סיבובים ב-100 קמ"ש. התיבה בפירוש עובדת טוב יותר במצב 'ידני'. מלבד היכולת להאיץ בצורה טובה יותר, נסיעה קצרה מלמדת את הנהג להעביר הילוכים בצורה נעימה וכמעט לא-קופצנית במצב הזה. התחושה היא שהתיבה מראש יועדה למצב הזה.

 

אם לסכם את יחידת ההנעה של ה-107, אפשר לציין כי המנוע מנפק ביצועים סבירים ביותר, אם כי עושה זאת בצורה רועשת ולא נעימה כל-כך. התיבה לא מוצלחת בעיקר במצב 'רובוטי' אך סבירה ומעלה במצב ידני ואף מהנה ושימושית לבלימות בירידות או להורדות הילוכים בעליות כגון זו של "מעלה העקרבים" שאתו התמודדה ה-107 בגבורה.

 

 

פיג'ו 107 - התנהגות כביש, נוחות נסיעה ותמרונים:

ה-107 קלה לתמרון בעיר וכל פיסת נדלן קטנה היא חנייה עבורה, מחוץ לעיר היא מציעה התנהגות כביש משמחת

בשנים עברו, פיג'ו נחשבה לאמת מידה בכל הקשור להנאה מנהיגה. ה-205 המיתולוגית וגם ה-106 נחשבו למכונות נהיגה מדליקות ועשויות היטב. ה-107 רחוקה מלהיות מהנה כמו הדודות המבוגרות שלה. אך מצד שני, אי-אפשר להגיד שהיא לא מהנה, במונחים של מכוניות מיני מודרניות בעיקר.

 

ההגה בעל תחושה טובה בידיים (ונוח למדי לאחיזה) ומצליח אפילו לשדר קצת את מה שמתחולל מתחת לגלגלים. הפתעתי הייתה רבה כאשר הצצתי במפרט וראיתי שההגה חשמלי. הצליח להם, למהנדסי פיג'ו, כי ההגה מרגיש טוב ורחוק מהתחושה המנותקת שניתן למצוא במכוניות אחרות. זהו הגה חשמלי עם תחושה משתנה בהתאם למהירות הנסיעה אך בפועל לא הורגש הבדל רב בין נסיעה איטית למהירה. ההגה בינוני, לא כבד ולא קל מדי ובעיקר נעים ומדויק בנסיעה מהירה. רדיוס הסיבוב של ההגה קצרצר למדי ומאפשר פניית פרסה בפעם אחת גם בכבישים צרים. שדה הראייה החוצה מעולה בזכות חלונות גדולים יחסית וקורה A צרה. החלון האחורי גדול במיוחד ולמרות הליקויים שנרשמו לגביו בתחום תא המטען, כאן גודלו מועיל מאוד והנסיעה לאחור וכן החנייה קלות ופשוטות.

 

ה-107 יושבת על בולמי מק'פרסון נפרדים מקדימה וקורת פיתול מאחור. התחושה בפועל היא מעורבת אך אין מה לצפות לנוחות הצרפתית המסורתית. יחסית למשקלו הנמוך של הרכב, הוא מתמודד בצורה נאה בסך-הכול עם מהמורות ארוכות בכביש. עם שברים קצרים המתלים כבר לא מצליחים להתמודד וכל אחד מאלה מורגש היטב בישבנו של הנהג/נוסע.

 

רמת האחיזה ברכב לא גבוהה במיוחד, בעיקר לא כאשר ה-107 נועלת סוליות צרות וגבוהות יחסית (155/65R14), אם כי במהירות של 100 קמ"ש היא כן מצליחה להשרות בטחון על הנהג (ותמיד טוב לדעת שמתחת למכסה המנוע ישנם גמדים אלקטרוניים ששומרים עלייך כגון ה-ESP). אך למרות אלה, הפיג'ו יכולה להיות מאוד מהנה בפיתולים שכן ההגה מרגיש נכון והעברות המשקל של הקטנטנה מענגות. למרות המנוע הקטנטן והתיבה הלא נעימה לעתים, היא הצליחה להעלות על פניי חיוך יותר מפעם אחת כאשר ניסיתי לקשקש בזנבה בעליות של מעלה העקרבים, תוך כדי שימוש אינטנסיבי במצב ה'ידני' של התיבה.

 

מכונית ספורטיבית היא לא; מהנה לנהיגה כמו ה-205 היא בטח לא. אבל להשוות אותה לאלה יהיה לעשות לה עוול שכן היא נולדה לעולם מודרני יותר שבו הבטיחות בעיקר גונבת את ההנאה. ה-107 השובבה מבצעת את עבודתה היטב ומצליחה אף להיות מהנה לעתים, בטח שיותר מהנה ממתחרותיה הרבות, אם לא המהנה מכולן.

 

פיגו 107 - צריכת דלק:

ה-107 היא חסכונית ביותר, ללא כל ספק. היצרן מבטיח כ-18 ק"מ לליטר בנסיעה עירונית ומעל 24 ק"מ לליטר בנסיעה בינעירונית. במבחן שערכנו לה שכלל יותר כבישים בינעירוניים אך לא מעט עליות (מעלה העקרבים לדוגמא), קיבלנו תוצאה של 19.2 ק"מ לליטר שזו תוצאה יפה מאוד אם כי רחוקה מהתוצאות המובטחות על-ידי היצרן. פרטים נוספים ניתן לראות במבחן ההשוואתי שבו ה-107 השתתפה גם כן.

 

 

פיג'ו 107 - סיכום מבחן:

פיג'ו 107 - אם רק המחיר היה זול יותר, היא הייתה עירונית מאוד מומלצת

לא היה לי קל להיפרד מה-107 המתוקה. לקטנטנה הזאת ללא ספק יש אופי ושובבות שחסרים לקטנות האחרות בשוק אולי דווקא בגלל המגרעות שלה, תיבת ההילוכים הבעייתית ופשטות תא הנוסעים והעיצוב הללא ספק ייחודי. למרות המגרעות שאפשר למצוא בה, ה-107 היא רכב מוצלח למדי. היא לא תתאים לכל אחד, בעיקר עקב גודלה הזעיר שיתאים יותר לזוג צעיר עם כלב ומעט קניות מאשר למשפחות מורחבות או לאנשים גדולים במיוחד כגון עבדכם הנאמן.

 

מי שמחפש חסכון, ימצא אותו לבטח כאן. עם מחירי הדלק שהולכים ומאמירים בהתמדה, הפיג'ו מצליחה להיות חסכונית ביותר ועל הדרך לספק ביצועים סבירים בהחלט יחסית למנוע הצנוע. אלה שחיים עם דעות קדומות (מוצדקות בחלקן) לגבי אמינות רכבים צרפתיים, יכולים לנשום לרווחה שכן מתחת למכסה המנוע ה-107 היא טויוטה לכל דבר ועניין אם כי מיוצרת יחד עם אחיותיה דווקא בצ'כיה.

 

עם עודף של תשעה שקלים מ-75 אלף ₪, תוכלו להיות בעליה של 107 חדשה בעלת תיבה רובוטית (הידנית מומלצת יותר ועולה 5 אלף ₪ פחות) שמצוידת בכל רכיבי הבטיחות הדרושים (6 כ"א, ESP, ABS) ו-4 כוכבי בטיחות במבחן הריסוק האירופאי. בעינינו, זהו מחיר קצת גבוה למכונית כה קטנה, מחיר שבו ניתן לרכוש ידניות גדולות הרבה יותר או סופר מיני אוטומטיות בנות שנתיים-שלוש. רוב מתחרותיה עולות אלפי שקלים פחות ומציעות חבילות לא פחות מעניינות ובעיקר יותר "אוטו" בפחות כסף.

 

אך אם ראיתם אותה ונפלתם בקסמו של החיוך שלה, תקבלו רכב מוצלח, מהנה ובעיקר חסכוני ביותר.

רובוטית פיג'ו 107
שנת הצגת הדגם 2005 מתיחת פנים 2009
מנוע 3 צילינדרים
נפח 998 סמ"ק
הספק 68 ב-6,000 סל"ד
מומנט 9.5 קג"מ ב-3,600 סל"ד
0-100 קמ"ש 14.0 שניות
מהירות מרבית 157 קמ"ש
הנעה קדמית
תיבת הילוכים 5 הילוכים רובוטית
תצורת מרכב 5 דלתות האצ'בק
אורך/רוחב/גובה (מ"מ) 3,430/1,630/1,465
בסיס גלגלים 2,340 מ"מ
צמיגים 155/65 R14
משקל 835 ק"ג
צריכת דלק (יצרן) 21.7 ק"מ לליטר
צריכת דלק מבחן 19.2 ק"מ לליטר
מבחני ריסוק 4 כוכבים
בטיחות 5 כריות אוויר MSR+ABS+ESP
מפרט מלא

ניוזלטר: כל מבצעי הרכב והחדשות ישירות לדוא"ל
הוספת תגובה

תגובות

  • לא נמצאו תגובות