בשנות השישים בבריטניה סיפקו מספר אוטובוסים לנסיעות ארוכות, אולם קולנוע על גלגלים.
אי שם בשנות השישים, שר הטכנולוגיה הבריטי חשה, שאם יספק סרטי קולנוע לנוסעים באוטובוסים למרחקים ארוכים, הנסיעה תהיה נעימה וחלקה. המשרד רכב 7 אוטובוסים שהיו אולמות קלנוע לכל דבר ועניין רק על גלגלים. למרבה הפתעה, או שלא, כנראה שהנוסעים העדיפו את הנוף לבחוץ מאשר את "הנוף" שבפנים ולא הייתה כלל דרישה לאותם אוטובוסים והפרויקט נגנז במהרה, אולי מהסיבה שפופקורן לא היה?
