זה לא סוד שבמדינת ישראל היחס מצד הרשויות לרכושו הפרטי של אדם רחוק מלהיות אידיאלי. מישהו החנה את רכבו בחניה הפרטית שלכם? במקרים רבים מדובר בכאב ראש שלכם בלבד. פרצו לכם לבית? לא מעט אזרחים מרגישים שאין טעם ממשי להגיש תלונה. גם כאשר נגרם נזק לרכוש, בתי המשפט נוטים בדרך כלל לפסוק על השבת המצב לקדמותו בלבד, ללא פיצוי עונשי משמעותי שיוצר הרתעה אמיתית. התוצאה היא שפגיעה ברכוש פרטי, בין אם בזדון ובין אם ברשלנות, אינה זוכה תמיד למענה מספק.
תחום הרכב הוא אחת הדוגמאות הבולטות לכך. המדינה מחייבת כל בעל רכב לרכוש ביטוח חובה המכסה נזקי גוף, ובצדק, אולם כאשר מדובר בנזקי רכוש שנגרמים לרכב בעקבות תאונה, האחריות כמעט כולה מוטלת על האזרחים עצמם. בישראל אין כיום חובה לרכוש ביטוח צד ג', למרות שמדובר בכיסוי בסיסי המגן על כל משתמשי הדרך.
במצב הקיים נהג שרכבו נפגע בתאונה בה לאחד המעורבים אין כל ביטוח עלול למצוא את עצמו ממתין חודשים ואף שנים אם הנזק משמעותי לקבלת פיצוי על הנזק שנגרם לרכבו. במקרים מסוימים הוא עלול שלא לקבל פיצוי כלל. כך למשל, כאשר התאונה נגרמת על ידי נהג שאינו מבוטח, נהג חסר אמצעים כלכליים או רכב הרשום מחוץ לישראל, הליך גביית הכספים הופך למשימה מורכבת ולעיתים בלתי אפשרית. גם כאשר הנהג הפוגע מזוהה ואחראי לתאונה, פסק דין אינו מבטיח בהכרח שהכסף יגיע בפועל. נכון, גם אם לנהג הפוגע יש ביטוח צד ג' או מקיף הוא עדיין יכול להתכחש לאחריותו לתאונה כך שגם כאן אפשר להיקלע להליך משפטי ארוך שבישראל יכול להימשך שנים, אך כאן לפחות הנהג הנפגע יודע שבסוף התהליך, אם יזכה בהליך, הוא יקבל את הפיצוי המגיע לו שכן יש גוף כלכלי חזק מאחור הנהג הפוגע.
המציאות השתנתה, החוק נשאר מאחור
כאשר חוקי הביטוח בישראל עוצבו לפני עשרות שנים, מחירי הרכב ועלויות התיקון היו נמוכות משמעותית. כיום המצב שונה לחלוטין. עלות העבודה במוסכים גבוהה מאוד, חלפים הפכו ליקרים מפז וכלי רכב מודרניים מצוידים במצלמות, חיישני בטיחות, מערכות סיוע לנהג, פנסי LED מתוחכמים וסוללות יקרות בדגמים חשמליים.
התוצאה היא שגם תאונה שנראית קלה לעין עלולה להסתיים בחשבון תיקון של עשרות אלפי שקלים. פגיעה בפגוש קדמי ברכב חדש עשויה לכלול החלפת חיישנים, מצלמות, מערכות כיול ורכיבים אלקטרוניים יקרים. כאשר הנהג האחראי לתאונה אינו מחזיק בביטוח צד ג', הנפגע מוצא את עצמו חשוף לסיכון כלכלי משמעותי, למרות שלא עשה דבר מלבד לנהוג כחוק.
ביטוח חובה מגן על הגוף – מי מגן על הרכוש?
המדינה כבר מכירה בעקרון שלפיו אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי מובטח בגין נזקי גוף. לשם כך נוצר ביטוח החובה. אולם קשה להסביר מדוע אותו היגיון אינו חל גם על רכוש. עבור רוב משקי הבית בישראל, הרכב הוא אחד הנכסים היקרים ביותר שבבעלותם. לעיתים מדובר בנכס שערכו עשרות או מאות אלפי שקלים. אם המדינה רואה לנכון להגן על האזרח מפני הסיכון הכלכלי הכרוך בפגיעת גוף, אין סיבה שלא תספק הגנה בסיסית גם מפני נזק לרכוש שנגרם באשמת אדם אחר.
לא כל נהג יכול לרכוש ביטוח מקיף
יש הטוענים שאין צורך בחובת ביטוח צד ג' משום שכל נהג יכול לרכוש ביטוח מקיף. אלא שבפועל הטענה הזו רחוקה מהמציאות. לא כל רכב ניתן לבטח בביטוח מקיף, ולא כל בעל רכב מסוגל לקבל הצעת ביטוח סבירה. רכבים ישנים, רכבים בעלי שווי נמוך, נהגים עם היסטוריית תביעות חריגה או מאפייני סיכון אחרים נתקלים לא פעם בסירוב מצד חברות הביטוח או בפרמיות גבוהות במיוחד. כתוצאה מכך, אלפי כלי רכב נוסעים על כבישי ישראל עם ביטוח חובה בלבד.
במצב כזה, תאונה אחת עלולה להותיר את הנפגע ללא מקור ממשי לפיצוי, ואת הנהג הפוגע מול חוב שאין לו יכולת אמיתית לשלם. דווקא משום שלא ניתן להסתמך על ביטוח מקיף כפתרון אוניברסלי, יש מקום לקבוע בחוק חובת ביטוח צד ג' לכל רכב.
מודל שכבר עובד באירופה
במרבית מדינות אירופה ביטוח אחריות כלפי צד שלישי הוא תנאי בסיסי להחזקת רכב ולרישויו. ההיגיון פשוט: מי שבוחר להשתמש ברכב חייב להיות מסוגל לפצות אדם אחר במקרה שיגרום לו נזק. הגישה האירופית אינה נועדה להגן על חברות הביטוח אלא על הציבור. היא מבטיחה שכל נהג שנפגע יוכל לקבל פיצוי מבלי להיות תלוי במצבו הכלכלי של הנהג הפוגע. זוהי תפיסה של אחריות אזרחית בסיסית, וישראל יכולה וצריכה לאמץ אותה.
הפחתת העומס על בתי המשפט
המצב הנוכחי מוביל לאינספור סכסוכים משפטיים בין נהגים. במקום שחברת ביטוח תטפל בנזק ותישא באחריות הכספית, הצדדים נגררים להליכי תביעה ארוכים ויקרים. חיוב בביטוח צד ג' לא יבטל לחלוטין מחלוקות סביב שאלת האחריות לתאונה, אך הוא יבטיח שלפחות יהיה גורם בעל יכולת כלכלית שיישא בתשלום הנזק. הדבר צפוי לצמצם משמעותית את מספר המקרים שבהם נפגעים נאלצים לרדוף במשך שנים אחר כספם.
לא עוד העברת הסיכון לציבור
בפועל, מי שבוחר כיום שלא לרכוש ביטוח צד ג' נהנה מחיסכון של כמה מאות או אלפי שקלים בשנה, אך מעביר את הסיכון הכלכלי לציבור כולו. אם יגרום לתאונה משמעותית, הנפגע הוא זה שעלול למצוא את עצמו ללא פיצוי.
זהו מצב שאינו הוגן. בדיוק כפי שהמדינה אינה מאפשרת לנהג לעלות לכביש ללא ביטוח חובה, כך עליה לוודא שכל נהג מחזיק ביכולת בסיסית לפצות אחרים על הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהשימוש ברכב.
לסיכום, הגיע הזמן שכמו באירופה גם בישראל ביטוח צד ג' יהיה חובה
ביטוח צד ג' אינו מותרות ואינו מוצר פרימיום. מדובר בכלי בסיסי שנועד להגן על הציבור ולוודא שנפגעי תאונות דרכים יקבלו פיצוי אמיתי על הנזק שנגרם להם. בעידן שבו עלות תיקון של תאונה קלה עלולה להגיע לעשרות אלפי שקלים ועלות תאונה קשה למאות אלפי ואף מיליוני שקלים, היעדר חובה לרכישת ביטוח צד ג' הוא כשל רגולטורי.
המדינה כבר הכירה מזמן בכך שנהג אינו יכול לעלות לכביש ללא כיסוי ביטוחי לנזקי גוף שהוא עלול לגרום לאחרים. הגיע הזמן להחיל את אותו עיקרון גם על נזקי רכוש. כאשר בעל רכב שנפגע נאלץ לרדוף במשך שנים אחר פיצוי, או כאשר הוא מגלה שאין ממי לגבות את הכסף כלל, מדובר בכשל של המערכת ולא בבעיה פרטית שלו.
מה שנחשב לסטנדרט בסיסי במדינות רבות באירופה צריך להפוך לסטנדרט גם בישראל. חובת ביטוח צד ג' לכל רכב תעניק הגנה טובה יותר לציבור, תצמצם סכסוכים משפטיים, תחזק את האחריות האישית של הנהגים ותבטיח כי מי שנפגע מרשלנות של אחר לא יישאר לבדו מול הנזק. זו אינה רק סוגיה ביטוחית – זו שאלה של צדק בסיסי והגנה על זכות הקניין של אזרחי ישראל.
