סיטרואן C4 : מבחן דרכים – צרפתייה במבטא גרמני

סיטרואן מגישה ב-C4 החדשה שילוב של ש'יק צרפתי עם איכות גרמנית, יצאנו לבדוק אם השילוב הזה עובד.

אם היינו רוצים להיות בנאליים, אז בפתיח של המבחן הזה היינו צריכים לספר עד כמה סיטרואן מיוחדת (כבר מזמן לא) ועד כמה אנחנו אוהבים לפגוש את המוזרות שלה או את העיצובים "המעניינים" ואת השיגעונות ההנדסיים שלה. אך למען האמת, סיטרואן כבר מזמן לא הציגה מכונית משכנעת, כזו שתקסום לא רק לאוהדים המושבעים אלא גם לקוחות "רגילים", כאלו שיכנסו לסוכנות ויחתמו על הצ'ק.

לכן עכשיו אנחנו בחברתה של סיטרואן C4 החדשה לשנת 2011. עם ה-C4 החדשה, סיטרואן כן רוצה פונה גם למיינסטרים ולמטרה זו, סיטרואן מוותרת בדגמי הליבה על החלק המוזר או "המעניין" ומשאירה את הייחודיות הסיטרואנית לקו דגמי ה-DS החדשים. מבט קצר ב-C4 החדשה שממתינה לי בחניה, ממחיש לי שסיטרואן בהחלט עשתה שיעורי בית.

עיצוב גרמני עם טאצ' צרפתי:

יש שיאמרו שעיצובה של ה-C4 המוחלפת מעניין יותר, אך לטעמי ה-C4 החדשה נאה יותר בעלת מראה מגובש ויוקרתי במידה (היוקרה האמיתית נשמרת ל-DS4) והיא הרבה יותר פשוטה לעיכול לעומת ה-C4 המוחלפת או דגמי עבר אחרים של סיטרואן. בכלל ניכר שבעיצובים האחרונים של סיטרואן מישהו ביצע גיחה לעברו של הגבול הגרמני וזה פחות או יותר הניחוח שעולה מעיצובה של ה-C4 החדשה, סוג של מראה קלאסי/פרמיום עם מוצקות גרמנית אופיינית המחליף את המראה השברירי והמיוחד שכל כך מאפיין את הצרפתים, ואני לא מדבר רק על רכבים צרפתיים.

תא הנוסעים:

אותו מעבר למיינסטרים והמבט מעבר לכתף לעברו של הגבול הגרמני שפגשנו בעיצוב החיצוני, מוצא ביטוי גם בתא הנוסעים של ה-C4 החדשה יחד עם מגע של שיק צרפתי. תא הנוסעים מרשים למדי במפגש הראשון, עם איכות חומרים טובה ברובה ותחושה אוורירית העוטפת את הנהג. איכות הרכבה מצוינת ומשדרת מוצקות ושרידות וכל זאת גם ברמת הגימור הבסיסית שקיבלנו לנסיעת המבחן (comfort). בהחלט קפיצת מדרגה מהדגם היוצא מה שמביא את ה-C4 אל מרכז הבמה בכל הקשור באיכות ובתחושה בתא הנוסעים.

ההתרשמות מתא הנוסעים מתחילה מהדשבורד המפוסל באומנות והעשוי מקשה אחת מחומר פלסטי רך ונעים מאוד לעין ולמגע המשדר איכות גרמנית מופגנת. זה ממשיך אל לוח המחוונים המרשים המשלב תצוגה דיגיטלית ואנלוגית שהוא נוח וקריא מאוד (כל עוד אין שמש ישירה). ההתרשמות ממשיכה עם הנדסת אנוש המסייעת להסתגלות המהירה לרכב, כלומר בלי שום מוזרות ועם פיזור הגיוני וצפוי של כל כפתורי השליטה.

הספסל האחורי מרווח, עם בסיס מושב רחב ונוח המתאים לשני נוסעים בוגרים. בדגם הבסיס לא תמצאו משענת מרכזית בספסל האחורי. המקום בו ה-C4 יותר מצטיינת בכל הקשור במרחב זהו תא המטען. זה האחרון בעל מפתח רחב ונוח מאוד להעמסה ולמרות שמצוין שנפחו רק 380 ליטר, תא המטען של ה-C4 הוא מהטובים בקטגוריה גם מול מכוניות סדאן עם נפח הגדול בכ-100 ליטר. עם קיפול המושבים מתקבל תא מטען בנפח של 1183 ליטר, אך במצב זה לא מתקבל תא מטען שטוח וחבל.

בצד הפרקטי של תא הנוסעים נמצא תאי אחסון נוחים לשימוש במשענת המרכזית, בתחתית הקונסולה ובחלקה העליון (במקום המסך הגדול) וכן בדלתות תמצאו תא ענקי המכיל בקלות בקבוק מים גדול וציוד מחנאות שיכול להספיק לשבוע ימים. תא הכפפות מקורר עם נפח גדול ופתיחה משוכחת כראוי לתחושת האיכות הכוללת שתא הנוסעים משדר.

אבל לא הכל ורוד בממלכת ה-C4. המשענת המרכזית לא רכה מספיק ויחד עם הפלסטיק הקשיח בחלקה העליון של הדלת (שנראה מצוין), נוצרת תחושה מציקה במעט בשל חוסר הרכות הזו. גם בתחום הנדסת האנוש, ישנה תחושה קלה של פספוס בעיקר בשני תחומים. הראשון הוא המסך המרכזי בחלקה העליון של הקונסולה, שהוא מסך המוכר מדגמי עבר של סיטרואן שהוא אמנם קונטרסטי וברור בכל שעות היום, אך אין הפרדה בין הנתונים המוצגים כך שהוא דורש מבט מעמיק מידי לקריאת הנתונים.

דבר נוסף הוא השליטה מגלגל ההגה על מערכת השמע. במקום שתהיה אפשרות פשוטה להחליף תחנות ברדיו, בסיטרואן העדיפו להחסיר כפתור וליצור רשימה של תחנת (בשם ולא לפי התדר) המוצגות אחת אחת על המסך המרכזי, גם דבר זה דורש מבט מעמיק וממושך במסך ומהר מאוד תמצאו עצמכם מוותרים על האופציה הזו ומחליפים תחנות דרך הכפתורים בקונסולה המרכזית.

בתחום האבזור, רמת הבסיס קומפורט מציעה כסטנדרט בקרת שיוט נשלטת מההגה, הגבלת מהירות הנסיעה, מזגן מכני (שהתקשה לקרר את תא הנוסעים), מערכת שמע עם 6 רמקולים וחיבור AUX מצוינת באיכותה, 4 חלונות חשמל עם פתיחה מלאה בלחיצה אחת, מראות חשמליות, משענת יד מרכזית, שליטה מההגה על מערכת השמע, פנסי ערפל, תאורת DRL ועוד. החישוקים ברמת הבסיס אמנם ממתכת, אבל מאוד אהבנו את עיצוב הכיסוי שסיטרואן יצרה, אחד הטובים שראינו עד היום.

עכשיו אנחנו צריכים להקדיש פיסקה או שתיים לאבזור, שכן חלק מהאבזור ב-C4 לא סטנדרטי לקטגוריה. בקרת השיוט מוצעת כסטנדרט בכל רמות הגימור והיא אחת מהנוחות ביותר לתפעול שפגשנו עם תצוגה ברורה של המהירות הנבחרת על לוח המחוונים. כך גם הגבלת המהירות בה ניתן לבחור מהירות נסיעה מסוימת אותה לא רוצים לעבור והמכונית לא תאפשר חציה של מהירות זו וגם תתריע על כך. במידה והמכונית מזהה שהנהג נחוש לעבור את המהירות הזה (לחיצה חוזרת על דוושת התאוצה) היא תאפשר זאת גם מבלי ללחוץ על כפתור הביטול.

בדגמים המאובזרים יותר, ישנם פנסים עוקבי פנייה המגדילים את השטח המואר בתוך הפניה. ברמת הגימור הבסיסית, הנהג מסתפק בכך שפנס הערפל בכיוון סיבוב ההגה נדלק בעת פניה וגם כן עוזר להגדיל את השטח המואר. בהחלט תוספות מבורכות ובטיחותיות.

יוצאים לדרך:

יחידת ההנעה של דגם המבחן היא אותה יחידה מוכרת שפותחה בשיתוף עם ב.מ.וו בנפח 1.6 ליטר VTi, בהספק של 120 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-16.3 קג"מ ב-4,250 סל"ד. יחידת ההנעה הזו מצוינת, חלקה ואף חסכונית בצריכת הדלק, אך המנוע משודך לאותה תיבת AL4 ישנה וסוררת המציעה רק 4 יחסי העברה בלבד.

כיום תיבה זו בגרסתה חדשה הנקראת AT-8, שהיא ללא ספק טובה מבעבר ואת רוב הנהגים היא תספק עם העברות חלקות ומהירות יחסית, אך בשורה התחתונה זו עדיין אותה AL4 והיא עדיין סרבנית מידי פעם ולא מורידה או מעלה הילוך בזמן. אם אלו היו רק החסרונות היינו סולחים לה, אך אנחנו לא סולחים על כך שהיא מסרסת את המנוע המצוין הזה, במיוחד ביציאה מהמקום או בהאצות ממהירות נמוכה.

התיבה עצמה כוילה לעבר חיסכון בצריכת הדלק מה שאומר שיחסי ההעברה הם ארוכים יחסית. מצד אחד זה משפיע על הביצועים כגון האצת ביניים 80-120 בכ-10 שניות וקצב צבירת המהירות הוא איטי, לפחות בתחושה כי המספרים סטנדרטיים לקטגוריה עם 12.5 שניות 0-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 188 קמ"ש. מהצד השני, התיבה הזו מאפשרת להשיג צריכת דלק מצוינת. לאורך המבחן בו ה-C4 עבדה קשה, נרשמה צריכה של 10.4 ק"מ לליטר, אך בנסיעה שגרתית ולא חסכונית בעליל, לא התקשנו להשיג צריכה של 13.4 ק"מ לליטר, מרשים בהחלט.

סיטרואן לא נוחה?

בעבר התרגלנו שמכונית צרפתית הציעו כיול מתלים עם אופי צרפתי מובהק כמו המהנדסים הצרפתיים שתכננו אותם. נו אתם יודעים מה זה גברים צרפתיים, אך אומרים, קצת חוננים ונשיים, כאלו שזורמים עם החיים והמשפט "אלו החיים" במבטא צרפתי כבד שגור בפיהם. אלו לא היו מתלים מהסוג הגרמני הקשוח שמתנגד לכביש אלא מהסוג הזורם עם המהמורות, רכים ונוחים עם ריסון עדין ומבוקר שעדיין ידעו להציע התנהגות כביש מהנה, לא כזו המתנגדת לחוקי הפיזיקה אלא כזו הזורמת איתם.

למה ההקדמה הזו? כי נראה שהפעם בסיטרואן ניסו לשלב בין שתי התרבויות בדיוק כפי שפגשנו בעיצוב החוץ והפנים. אך בניגוד להצלחה בתחומים האלו, בתחום המתלים והתנהגות הכביש, השילוב הזה לא יצא מוצלח והתוצאה הסופית לא מציע את הטוב שבזה ואת הטוב שבזה אלא שעטנז בינוני.

בכבישים סלולים היטב, ה-C4 למעשה נוחה למדי ומאוד נעימה לשהייה בזכות המושבים הנוחים יחד עם בידוד רעשים טוב למדי והאיכות הכוללת של תא הנוסעים. גם בכבישים העירוניים והמצולקים ה-C4 נוחה יחסית כל עוד המהירות נמוכה, אך בכל פעם שהיא נפגשת במשהו קצת יותר מאתגר כמו פסי האטה , מכסי ביוב, כביש גלי או סתם חריץ עמוק ורוחבי בכביש, הוא מענישה את הנוסעים, מקפצת ובועטת ועושה זאת באופן לא סיטרואני אופייני. אמנם לא באופן חמור, אך זה מורגש מידי והתחושה המתקבלת היא שה-C4 כל הזמן עסוקה שם למטה ומשדרת את זה לנהג ולנוסעים.

הסיבה העיקרית לכך זו פחות הבחירה הלא עדכנית במתלי מקפרסון מלפנים ומוט פיתול עם זרועות עקבות מאחור בעוד רוב המתחרות כבר מציעות מתלים מתקדמים יותר, אלא בהתקנה של קפיצים רכים באופן קיצוני יחד עם בולמים לא לינאריים בעלי מהלך ראשון רך מידי ומהלך משני קשיח מידי שלא מרסנים מספיק את המרכב. כך יוצא למשל שבכביש גלי, ה-C4 מתנדנדת באופן לא אחיד ומבוקר ומטרידה את שלוות הנוסעים. זה במיוחד מורגש כי תא הנוסעים של ה-C4 הוא מפנק באופן כללי. אז נסיון השילוב של צרפת גרמניה לא הצליח במיוחד בתחום המתלים, די בדומה לתבשיל שוקרוט הצרפתי/גרמני, הוא טעים מאוד, אך הריח בעייתי ולא מתאים לכל אחד.

מה עם הנאה מנהיגה?

על פרק הנהיגה הדינמי כמעט שוויתרנו מראש. אמנם ל-C4 רמת אחיזה גובהה מאוד וההתנהגות הכביש שלה צפויה ובטוחה. גם תנוחות הנהיגה לא רעה (קצת פחות לנהגים גבוהים), אך היא לא מכוונת לנהג ולא מהנה לנהיגה. אמנם ה-C4 מגיבה היטב לפקודת היגוי ולא מתביישת להכניס עצמה לסיבוב, אך ההיגוי קל מידי ולא מדויק, זווית הגלגול מוחשית מאוד בהפניה הראשונה של ההגה, כך שגם אם היכולות עצמן גבוהות ובעיקר בטוחות, הכביש המפותל או הנאה מנהיגה זה ממש לא התחום שלה. גם בקרת היציבות מעידה על כך, זו ניתנת לניתוק אך חוזרת לפועלה במהירויות של מעל ל-50 קמ"ש. נציין לטובה ולרעה את הבלמים, אלו בעלי עוצמה אדירה ולא מתעייפים גם לאחר התעללות קשה, אך הדוושה כל כך נקודית וחסרת רגש שליטוף עדין של הדוושה שולח את הנהג והנוסעים לבדוק את המותחן של חגורת הבטיחות שוב ושוב.

סיטרואן C4 2011 – סיכום מבחן:

סיטרואן C4 היא מכונית מרשימה למדי כשהיא לא בתנועה. העיצוב ממוקד ונאה, תא הנוסעים מזמין באמצעות איכות חומרים טובים ופיסול יפה ומודרני של הפלסטיקה. אפילו הנדסת האנוש טובה ברובה וישנם כמה אמצעים בטיחותיים כמו פנסים עוקבי פניה ומגביל מהירות שלא נמצא ברכבים מהקטגוריה הזו כאבזור סטנדרטי.

גם בתנועה יש ל-C4 החדשה איכויות כמו מנוע חסכוני, בעיקר בתחום הבינעירוני ותיבת ההילוכים טובה כל עוד לא ממהרים לשום מקום. לכך נוסיף את תא הנוסעים השקט, המושבים הנוחים מאוד ורמת האבזור הטובה יחד עם מערכת השמע המצוינת באיכותה. תכונות אלו לבדן ללא ספק יכולות להספיק ללא מעט לקוחות לבחור ב-C4 ובצדק.

אך יחד עם זאת ואל מול המתחרות, המתלים לא עושים את העבודה כפי שהיינו מצפים מסיטרואן וה-C4 מרגישה מוטרדת על הכביש באופן מאוד לא סיטרואני ובינוני באופן כללי. לכך נוסיף את התיבה שמסרסת את המנוע אם רוצים להרגיש קצת את המיץ שלו והחוסר המוחלט מהנאה של ממש מנהיגה, אפילו סתם נהיגה שהיא מעבר לשיוט מתון ורגוע.

התוצאה הסופית היא מכונית עם הרבה פוטנציאל ואיכויות שיכולה לפנות לקהל לקוחות רחב ולא רק למכורי המותג, בדיוק כפי שסיטרואן התכוונה. אך סיטרואן פספסה בכל הקשור לתחום הדינמי ובעיקר בתחום המתלים, תחום בו סיטרואן יודעת לעשות את המכוניות הנוחות ביותר כבר עשרות בשנים.

סיטרואן C4 קומפורט 120 VTi אוטו' 2011למפרט המלא:
שנת הצגת הדגם	2010
מנוע	4 צילינדרים VTi
נפח	1,598 סמ"ק
הספק	120 כ"ס ב-6,000 סל"ד
מומנט	16.3 קג"מ ב-4,250 סל"ד
0-100 קמ"ש	12.5 שניות
מהירות מרבית	188 קמ"ש
הנעה	קדמית
תיבת הילוכים	4 הילוכים אוטוק עם תפעול ידני
תצורת מרכב	5 דלתות
אורך/רוחב/גובה	4,329 מ"מ/1,789 מ"מ/1,523 מ"מ
בסיס גלגלים	2,606 מ"מ
צמיגים	205/55 R16
משקל	905 ק"ג
צריכת דלק (יצרן)	14.5 ק"מ לליטר
צריכת דלק מבחן	10.4 ק"מ לליטר
מבחני ריסוק (NCAP)	5 כוכבים
בטיחות	6 כריות אוויר EBD + ABS + ESP+ABD