כן, זה היה מופע מרשים של רכב שמסוגל לבצע ריחוף, גלגול באוויר ולנתר מעל רכבים, אבל בסופו של דבר הגרסה הזו של טסלה רודסטר, שתשווק כרודסטר Rocket, היא מוצר לעשירים מאוד בלבד שירצו להחזיק כזו כחלק מאוסף של של רכבים גם אם כנראה לא יכולו לעשות בדגם כל שימוש חוקי.
מעבר לגרסה זו טסלה רודסטר תשווק בעוד שתי גרסאות נוספות, הגרסה החוקית לכביש הנקראת רודסטר Performance והגרסה שלא תהיה חוקית לכביש הציבורי אך תוכל לשמש על מסלולים סגורים בתנאים מסוימים, כמו על מסלול הדראג למבחני תאוצה, רודסטר Thrust. בשתי הגרסאות נמצא מערכת מאווררים חזקים להגדלת כוח ההצמדה, במיוחד במהירויות נמוכות יחסית (עד 100 קמ"ש פחות או יותר) כאשר הרודסטר Thrust מצוידת בנוסף מנועי דחף, עם מיכל של גז דחוס בלחץ אדיר של 10,000 Psi ובקיבולת של 200 ליטר, המאפשרים תאוצה שצמיגים פשוט לא מסוגלים לייצר בשל מגבלת אחיזה. דרך אגב, הגרסה "המרחפת" מצוידת בעוד מיכל של 400 ליטר שהותקן במקום מושב הנוסע.
בכל הדגמים נמצא מערכת הנעה חשמלית עם שני מנועים מאחור בהספק מרבי משולב של מעל ל-1350 כ"ס ומומנט מרבי של 142 קג"מ, זה יותר מדגמי הפלייד הנוכחיים המצוידים בשלושה מנועים ותכף נחזור לסיבה מדוע טסלה הסתפקה רק בשני מנועים. את שני המנועים מזינה באלקטרונים סוללה בקיבולת לא ידועה המורכבת מתאי הצילינדר 4860 של החברה, כאן בגרסה מיוחדת ועם כימיה שונה עבור הרודסטר. לפי טסלה הסוללות החדשות האלו מאפשרות טעינה של 15% עד 80% בזמן של כ-10 דקות. טווח הנסיעה יעמוד על כ- 515 קמ"ש, מחצית מטווח הנסיעה עליו מאסק הכריז כאשר הציג בשנת 2017 את הקונספט לרודסטר הבאה.
אז מדוע הרודסטר החדשה של טסלה מסתפקת רק בשני מנועים מאחור? פשוט כי אין מקום בחזית הדגם להתקנה של מנועים שכן למרות העיצוב הנקי מאוד של החזית, למעשה מדובר במערך אווירודינמי שלהם כך שכל החזית היא בעצם סוג של כנף גדולה, כל זה נעשה לטובת הגדלת כוח ההצמדה וכן שיפור זרימת האוויר לקירור הסוללה. קירור הסוללה אקטיבי כמובן, גם כאן בפיתוח ייחודי לדגם, אך בסופו של דבר צריך משהו שיסיע את החום המצטבר וזה כמובן התפקיד של האוויר.
העדר מנוע קדמי, כלומר העדר של הנעה כפולה, הוא כמובן חיסרון בכל הקשור בתאוצה מהמקום וכל המערך האווירודינמי המקיף, כולל הכנף האחורית הגדולה האקטיבית, חסר משמעות במהירויות נמוכות בכל הקשור לאחיזה. לכאן בדיוק נכנסים ארבעת המאווררים החזקים (20kW האחד) שהותקנו בחלקו האחורי של הדגם, מערכת שתהיה זמינה בכל גרסאות הדגם.
המאווררים האלו יונקים כמות עצומה של אוויר מאזור תחתית המרכב כך שגם כאשר הרכב עומד במקום הפעולה הזו מדמה בדיוק, רק בצורה הפוכה, כנף מטוס בתנועה. יניקת האוויר יוצרת אזור לחץ נמוך כך שהלחץ האטמוספרי הגבוה יותר מסביב דוחף בעוצמה את המכונית אל הכביש. כפי שראיתם באירוע ההשקה, המערכת הזו מסוגלת לייצר כוח הצמדה אדיר של עד 4700 ק"ג, כך שהרכב יכול בפועל לנסוע הפוך. כדי לשפר את כוח ההצמדה שהמערכת מסוגלת לייצר, מערכת וילונות פלסטיק יורדת מצידי הרכב עד למגע עם הכביש, זה כמובן אומר כי מדובר ברכיב מתקלה ולאחר שימוש מסוים תאלצו להתקין וילונות חדשים. הוילונות האלו שם גם כדי לא לאבד אחיזה/כוח הצמדה כאשר הרכב נע על המתלים שלו. עד כמה זה שימושי על הכביש הציבורי? שאלה טובה.
מה עם נתוני ביצועים? באופן עקרוני, על המסלול הנכון, כלומר מסלול דראג מקצועי, ה- רודסטר Thrust תוכל להשיג נתון 0-100 קמ"ש של פחות משנייה, כמה פחות? לפי מהנדסי הדגם ניתן להשיג נתון 0-60 מייל (0-96 קמ"ש) בזמן של 0.85 שניות במדידה עם גלגול. בדגם רודסטר Rocket ניתן לקצר את הנתון הזה ל-0.59 שניות בלבד בזכות כוח דחף מרבי של כ-8,154 קג"כ שזה כבר דומה לנתון של מטוס קרב חד מנועי. המהירות המרבית תעמוד על 531 קמ"ש, נתון שאמור להעניק לדגם את מכונית הכביש המהירה ביותר בעולם. דרך אגב, נתון התאוצה של דגם הבסיס, הרודסטר Performance, יעמוד על "רק" 1.6 שניות.
טסלה רודסטר תעלה על הכביש רק בשנת 2028 ובשלב זה אין עדיין מחיר סופי, אך פנקס ההזמנות נפתח וכדי לשריין לעצמכם רודסטר Performance בסיסית תאלצו להיפרד מסכום של 176,000 ₪ ועבור רודסטר Thrust מסכום של 816,000 ₪ וכן, הסכום בשקלים שכן הדגם זמין גם כאן באתר של טסלה ישראל.
