בישראל ובאירופה היא משווקת כדולפין סרף, בשווקים אחרים כדולפין מיני או BYD אטו 1 ובשוק הסיני היא משווקת כ-BYD סיגל (Seagull). המראה דומה והבסיס משותף אך כל דגם זכה להתאמה בהתאם לשוק היעד בו הוא משווק ומסיבה זו. מה שאתם רואים כעת כדור השני של BYD סיגל כלל לא בטוח שהוא רלוונטי לשוק המקומי שלנו.
קדימון: הדור הראשון של BYD סיגל הוצג בסין בסך הכל לפני כשנתיים וחצי כמכונית חשמלית עירונית קטנה עם בסיס גלגלים של 2.50 מטר ואורך של 3.75 מטר (לדולפין סרף אורך של 3.92 מטר). הדגם זכה להצלחה גדולה בשנת השיווק הראשונה שלו בסין אך כפי שאתם יודעים שוק הרכב הסיני פועל על סטרואידים ולדגם נולדו מספר מתחרים שהדיחו את הדגם מהמקומות הגבוהים בטבלת המכירות, כגון ג'ילי E2, לכן כבר לאחר שנתיים וחצי BYD חושפת את הדור השני לדגם כמענה לאותם דגמים.
למעט שפת העיצוב שנותרה זהה לזו של הדגם היוצא, הדור השני של BYD סיגל הוא רכב חדש מהיסוד. מרכב עירוני קטן BYD סיגל הופכת בדור השני לסופרמיני גדולה/משפחתית האצ'בק, עם אורך של 4.20 מטר, רוחב של 1.81 מטר, גובה של 1.57 מטר ובסיס גלגלים של 2.65 מטר. בזכות המעבר לפלטפורמת הנעה אחורית, תצורה לא אופיינית לסגמנט, הדגם זכה לא רק לתא מטען אחורי גדול אלא גם לאחד קדמי גדול ושימושי.
צריך כמובן להודות ש- BYD כנראה ומיהרה להשיק את הדגם הזה שכן עם המידות הגדולות יותר שמכתיבות פרופורציות שונות, הקסם של העיצוב החביב של הדולפין סרף קצת הלך כאן לאיבוד.
לעומת העיצוב החיצוני השומר על המוכר, חלל תא הנוסעים עוצב מחדש לחלוטין, מהלך מתבקש לאור הגידול המשמעותי במידות הדגם. העיצוב על הצד השגרתי כמקובל בדגמי BYD וכעת יש במרכז הדשבורד מסך גדול יותר משמעותית ("15.6) וכפי שאתם יכולים לראות, אין כאן לוח מחוונים כך שאת כל המידע על נתוני הנסיעה, כמו מהירות וכו' תאלצו למצוא בפינה העליונה בצד הקרוב לנהג.
בשלב זה אין מידע מלא על יחידות ההנעה החשמליות של הדגם, אך מה שכן ידוע הוא כי הדגם יעשה שימוש במנוע חשמלי אחורי בהספק של 130 כ"ס וכמובן שגם במבחר של סוללות בלייד. יהיה מעניין לגלות האם הדגם יצויד בסוללות בלייד 2.0 שיציגו שיפור משמעותי בנתוני הטעינה של הדגם.
